מדור אקטואליה במשפחה

מאמר | נושא : מזונות ילדים, כימות הסיכומים, ההבדלים בין בין הדין לבית המשפט בוררות במזונות ילדים ובדיני משפחה, גיטין בבתי דין פרטיים.

תקציר:
מאמר | נושא : מזונות ילדים, כימות הסיכומים, ההבדלים בין בין הדין לבית המשפט בוררות במזונות ילדים ובדיני משפחה, גיטין בבתי דין פרטיים.
ד ניסן | 17.03.2021

בס"ד

השתלמות משולבת ללשכת עורכי הדין ולארגון הטוענים הרבניים

קורס העשרה בדיני משפחה - התמחות בבית הדין הרבני

מפגש שני כ"א מר חשוון תשע"ג (6.נובמבר.2012)

תקציר הרצאה של עו"ד וטו"ר אברהם אינדורסקי

בנושא: מזונות ילדים, כימות הסיכומים, ההבדלים בין בין הדין לבית המשפט בוררות במזונות ילדים ובדיני משפחה, גיטין בבתי דין פרטיים.

לפני לא מעט שנים בתחילת שנות ה-90 ייצגתי אישה בתביעת מזונות ל-2 ילדים בבד"ר ת"א (אולם ו) פסק דין היה כדלהלן: דעת הרוב חייבו 640 ₪ ומיעוט חייבו ב- 600 ₪  למותר לציין שלא דעת הרוב נומקה וכמובן לא דעת המיעוט נומקה מדוע סכום זה, לפחות חשבתי שפסק הדין הינו מרתק מאחר והרי החילוק היה על סכום פעוט  לאחר כמה ימים שאלתי את הדיינים תורה היא וללמוד אני צריך, מה השיקול לחילוקי הדעות בינכם ?

חייכו ואמרו ככה זה .

ריתק אותי והגשתי ערעור לגדול וכתבתי שלמרות שמקובל בכל הערעורים שהבד"ר הגדול לא נכנס לשיקוליו של בד"ר קמא, מאחר ובקמא יש מעלה  שהוא מכיר את הצדדים, ההכנסות, כושר ההשתכרות, בכל אופן אני חושב שצריך  במקרה זה לקבל את הערעור כי התמיהות בפסק הדין רבות וזה שלא נימקו רק מגביר את הפליאה בעיני, על פי מה  קובע בית הדין סכום זה או אחר,

כמובן שהערעור נדחה ללא צו להוצאות.

כאשר אני עומד כאן איני יודע כיצד אוכל להרצות על הנושא "מזונות ילדים" כשעד היום לא קבלתי מעולם תשובה או הסבר כיצד נקבעים הסכומים ועל פי איזה קריטריון,

הנה הדוגמא הקלאסית, בעצם מה היו שיקולי בית הדין האזורי, ומה יכולה להיות המחלוקת בין דעת הרוב לדעת המיעוט, אין לי מושג.

מאחר וזהו פסק דין ישן לא הצלחתי למוצאו וכן איני זוכר האם 2 הילדים היו מתחת לגיל 6 או אחד מעל ואחד מתחת,

ואבהיר דברי :

יתכן שהמחלוקת היתה בדבר מקור החיוב למזונות ילדים שמעל לגיל 6, האם תקנת אושא תוקפה רב משל החיובים שלאחר מכן.

האם תקנת הרבנות הראשית מחייבת, יותר מאשר דיני צדקה, ואם בדיני צדקה עסקינן מה חלקה של האם בחיובי הצדקה הללו?

אולי המחלוקת היא האם יש להתחשב רק בהכנסת האב בפועל או אולי להתחשב גם בכושר ההשתכרות של האב.

עם פרסום הקטלוג של הקורס הזה קיבלתי מאמר מאלף  מעו"ד זאב פרבר, ואני מודה לו על כך (פורסם בנבו ובתחומין כ"ט) בנושא חלוקת הנטל מדיני צדקה הרי בדין מזונות הילד יש מחלוקת האם זהו חיוב עצמאי או חיוב הרוכב על בסיס מזונות האישה, לרא"ש וכך נפסק להלכה חיוב עצמאי, לר"ן זהו חיוב בגין מזונות אישה, ולכן אם אין אישה כי היא גרושה או הנולד מן הפנויה, לא תקבל האם מזונות עבור הקטין.

למעשה, מזונות הקטין כשלאם לא מגיע מזונות פוסקים כהרא"ש שחייב,  וקשה להאמין שנוכל לומר קים לי כר"ן שפטור מכיון שלהלכה לא נפסק כן.

ואולי זה למעשה היה המחלוקת בין דעת הרוב למעוט.

מאמר  טו"ר  הרב צבי גלר (גיליון משפט צדק מס' 1 בטאון לשכת טוענים רבניים)  עוסק בהשלכות של הלכת בן עמי ומעורר נקודה חשובה שאין תקנת רבנות הראשית  מעל גיל 15,  האמת שאם אין מקור חיוב אז לכאורה גם בבית המשפט אי אפשר לפסוק מזונות, מאחר והחוק קובע כי הולכים לפי הדין האישי וא"כ זוג יהודים לא מגיע לילד מזונות מעל גיל 15, אולם מאחר ולבית המשפט יש את הפרשנות שלו לחוק הנ"ל הם מחייבים מזונות מעל גיל 15.

בנוסף, התייחס שם לנקודה חשובה נוספת, והיא לקבוע את סכום המזונות המינימליים  בבדר , וזאת, על מנת למנוע את חוסר הוודאות בבואנו לדון בפני בית הדין, הנ"ל מביא במאמרו שחברי הנהלת לשכת הטוענים הרבניים בישראל נפגשה עם הרבניים הראשיים בשתי הסוגיות  לקבוע סכום מינימלי ומזונות מעל גיל 15 ,  אולם כרגע זהו כקול קורא במדבר.

בבית המשפט לענייני משפחה יש קביעה של 1.250 ₪ , כיום יש שסוברים שעודכן ל-1.350 ₪ וזה נע בממוצע עד 1.500 ₪.

כשננתח את הנושא חשבתי אולי זהו באמת חלק מהמחלוקת בין דייני ההרכב כיצד מחשבים את מזונות הילד מהו הסכום המינימלי  שהם צרכי הילד.

ראיתי לא מעט פסקי דין למזונות ואף פעם לא ראיתי פס"ד שבו אנו  פוסקים סכום כזה או אחר בגלל שזה הערכה של הדיינים לאחר שחישבו למשל כמה עולה עלות מזון לחודש, עלות בגדים והנעלה, עלות תחזוקת הבית, (כגון חשמל, מים ,ארנונה, גז, טלפון) תחשיב  עלות מדויק ולאור הממצאים העולים מהתחשיב הנ"ל פסקנו כך וכך.

משלא ראיתי אף פסק דין אחד בנידון, אני תוהה כבר שנים רבות כיצד מחשבים את גובה המזונות שפוסקים בבד"ר לילדים.

אני מצטרף לקריאת לשכת הטוענים שעל הרה"ר שהם נשיא ביה"ד לקבוע סכום, אולם אם קביעה זו תועיל זה בבחינת ספק ספיקא, ומדוע?

1. אין בבד"ר הלכה מחייבת שבד"ר הגדול  מחייב את כל בתי הדין.

2. גם המושג של פס"ד מנחה אין בבית הדין, האומר שאם נקבע בגדול סכום מינימום למזונות כך כל הבד"ר צריכים לפסוק .

3. יתרה מזאת, גם אם יקבע סכום מינימום  הדבר לא יביא את הבעיה לפתרונה, מאחר ויש לדיינים בהרכבים האזוריים בקעה ענקית להתגדר בה, למשל  להוסיף בגין דמי טיפול,  התחשבות בכושר ההשתכרות, לך תעבוד שעות נוספות, תחפש מקצוע שבו ההכנסה גבוהה וכדו'.

בתכלית אסור  להתייאש צריך להמשיך ולנסות לתקן את  המצב.

בבתי המשפט למשפחה החיים יותר קלים לאחר הלכת בן עמי נקבע סכום קבוע שאינו כולל דמי מדור, חינוך, והוצאות חריגות.

בפד"ר כרך ב דף 8 מצאנו טענה מעניינת,  הטענה הינה של עו"ד הוכמן ז"ל, שבעצם יכולה להשליך כיצד על בית הדין לחשב את דמי המזונות והיא: צריך לשום את גובה המזונות לפי חיוב דמי השהיה שלוקח מוסד עבור שהיית טענת עו"ד הוכמן, בנימוק שטובת הבת מחייבת את הימצאות  הבת אצל האם, ולכן ניתן לכלול את התוספת כדמי טיפול, ולאמוד את האב כי הוא ראוי לפי יכולתו לזון את ילדיו על פי צרכיהם ואז מוציאים ממנו הראוי להם כפי שנפסק בשו"ע אבהע"ז סי'  פ"ב.

ועל כן אנו אומדים  שלהחזיק את הילדה בבית לפני הגירושין עלה כך וכך והאב הרי שילם את כל ההוצאות האם בגלל שמתגרש הילדה אמורה להפסיד?!.

הערה: אמוד זה לא מלשון אמיד- עשיר אלא מלשון אומדן.

לידיעה, האב אמור לשלם שליש ממזונות ילדים רגילים כשהילד שוהה במוסד.

יש לי כרגע פסק דין מביהמ"ש למשפחה, מדובר בילד בין 16 הגיעו ההורים להסכמה על גובה מזונות  2.000 ₪ לחודש, הילד עבר לפנימייה עלות הפנימייה הינה רק 427 ₪ ומידי כמה שבתות הילד שוהה בבית האם, ביהמ"ש  חייב את האב בפסיקה זמנית של 1.000 ₪  ועוד 427 ₪  כנראה בגלל ההוצאות לאם הגיע לפנימייה וכדו'.

ישנם פסקי דין העוסקים בהרחבה בחיובים בין בעל לאשתו על מזונות הילדים בדעת רוב ובדעת מיעוט, אולם הם עוסקים ברכיבים למשל דמי טיפול, חינוך, חינוך מיוחד, פסיכולוגים.

נחזור לנושא כיצד להגיש תביעה בבד"ר ולהעריך כמה מזונות יפסקו להם, או מה הדיין חושב לפסוק לטובת הילד.

לפני ההרצאה הזדמן לידי פס"ד חדש מבד"ר אשקלון מי"ז אלול תשע"ב (4.ספטמבר.2012) תיק 832329/4 שכותרתו עניינו של פסק דין זה הוא שיעור חיוב המזונות שבהם מחויב אב כלפי ילדיו.

שמחתי וחשבתי הנה סוף כל סוף מגיעה הסוגיה לפתרונה בוודאי נכתב שם איך עושים חשבון שעל פיו מגיעים הדיינים לשער את גובה מזונות הילדים, שכנראה מחשבים כמו בתביעה למזונות, אוכל כך וכך לחודש, ביגוד כך וכך לחודש, פלפון כך וכך לחודש, מסכמים את החישוב וזהו מה שכותבים בפסק הדין.

כגודל השמחה כך האכזבה, פסק דין משתרע על כ-24 עמודים לא מדבר על תכלית הרצויה אלא בפועל מסביר מדוע כדאי לתבוע מזונות בבית הדין ולא בבית המשפט,  וזאת מאחר שבימ"ש נוטה לחלק את ההוצאות של דמי טיפול בין האב לאם, ובבד"ר מתחת לגיל שש זה מדין חיוב גמור ולכן כל  דמי הטיפול מוטל על כתפי האב.

הערת אגב, גם בד"ר מתחשב בכל זאת  בהכנסות האם  לגבי קביעה על חיוב מזונות פחות מגיל שש. עקרונית לתת לקטין,

בפס"ד מצטטים את הרמב"ם אולם אני מצטט את השו"ע ויש הבדל דק ביניהם כדלהלן:

שו"ע אבן העזר סי' ע' ס"ג. ומה מזונות פוסקים לאישה לחם שתי סעודות בכל יום ופרפרת לאכול בה את הפת ושמן לאכילה ולהדלקת הנר ויין מעט לשתות אם היה מנהג המקום שישתו הנשים יין, (ס"צ) אנו מכפילים לאשה בכל יום קטניות לא בשר ולא דגים. המשך שו"ע: ובשבת שלוש סעודות ובשר או דגים, (ס"צ) דהיינו גם את המאכלים של קטניות תפו"א וכדו' ובשר או דגים, המשך השו"ע: ונותן לה בכל שבת מעה כסף לצרכיה (ס"צ) כמה זה שווי מעה אין לי את השיעור, אולם הכוונה שחכמים קבעו לתת לאשה קופה קטנה לכל שבוע מעה בגמרא מוסבר שזה למשל שתוכל לקנות לעצמה מסרקות, א"כ השיעור לחודש ארבע מעין, המשך השו"ע: בד"א בעני שבישראל אבל עשיר הכל לפי עושרו.  

ברמב"ם (הלכות אישות פי"ב ה"י) מבואר ששיעור מזונות האשה בעני שבישראל הוא:

"לחם שתי סעודות בכל יום סעודה בינונית של כל אדם באותה העיר שאינו לא חולה ולא גרגרן ומאותו מאכל של אנשי אותה העיר אם חטים חטים ואם שעורים שעורים וכן אורז או דוחן או משאר מינין שנהגו בהן."

הרמב"ם בעצם משנה בלשונו ומוסיף שגם עני שבישראל חייב לאשתו סעודה בינונית ולא סעודה מינימלית שרק תציל את האשה מחרפת רעב אלא סעודה בינונית שנוהגים לאכול באותה העיר.

נחזור לדין השו"ע  שלילדים לא פוסקים אלא לפי צרכיהם בלבד ולא על פי עושרו ואז בעצם האומדן הינה שתי סעודות בינוניות של כל אדם.

לגבי ביגוד פוסק השו"ע  בגדים פחות חשובים בקיץ בגדים יותר טובים בחורף,  כמובן צריך להוסיף הוצאות חינוך, לאחר שראינו את המקורות אפשר כבר להתחיל לקמט ולבנות מודל לחיוב האב במזונות הקטינים שלילדים רק לפי צרכיהם.

סיפור אישי בבד"ר אזורי ת"א ( אולם ח) האם מורה זוג חרדי (לא רצתה לתבוע מזונות ילדים בבימ"ש) יש לזוג שלושה ילדים מתחת לגיל 6 האב טוען שמקבל בכולל מלגה חודשית בסך אלף ₪   למעשה חקרנו אותו ויש סבירות גבוהה ששיקר ומקבל מלגה בכולל של 2.000 ₪, הבד"ר פסק 2.400 ₪ לשלושת הילדים  שהינם מקטני קטנים.

על מנת לחסום את האישה ללכת לגדול לערעור פסק שזה מזונות זמניים, ואז האפשרות להגיש ערעור הינה בהליך בר"ע.

[הערת אגב, בבד"ר החלטה זמנית היא שונה מבית המשפט, בבימ"ש נקבע לפי כתבי הטענות ואח"כ בגמר הדיון מתקן ביהמ"ש את החלטתו למפרע, בבד"ר נפסק כמעט מיד ועל פי שיקול דעת שלמעשה נשאר פסק הדין הזה על כנו גם בגמר הדיון, לשינוי ההחלטה צריך התובע להוכיח כי השתנה דבר משמעותי שלא היה ידוע בקביעה הקודמת, למשל לאב יש הכנסה שמקודם לא הצליחה להוכיח אותה, או לחילופין יש טיפול רפואי חריג.

 על מנת להבין עד כמה האבסורד גדול, אני מייצג באותו אולם  אם לילדה אחת פסק הדין הינו על סך  2.000 ₪ מזונות וללא מדור, כי האם גרה בבית הוריה ואין לה הוצאות למדור,  במקרה זה האב אמנם עובד אולם משכורתו נמוכה, אולי חייבו את האב ב-2.000 ₪ כי לא יכלו לפסוק שם מדור, ובכך איזנו את הפסק למזונות על סכום גבוה. 

[יוער: זה סותר  את ההלכה לשוויון  מדוע מגיע לאם כסף בכך שנותנת מדור לילד ולאב לא מגיע כסף במקרה הפוך.]

בקשתי מהאם - המורה שתעשה חשבון מדויק כמה עולה להחזיק ילד לשבוע, ישבה ועשתה חישוב מדויק (ביצים, חלב, גבינה, פירות, ירקות, וכדו', לא נתנה להם בשר אלא ארוחת בוקר רגילה  וחישבנו כולל סעודות שבת, אישה חרדית לא לוקחת להצגות ) הגשנו לבית הדין פרוט  מדויק עם חישוב, בתוצאה  מגיע לכל נפש  1.200 ₪ לחודש לא כולל חינוך ובקשנו פסק דין לפי השו"ע  שפסק לפי צרכיהם.

לאור זאת, בקשנו 3.600 ₪ לשלושת הילדים לחודש לא כולל חינוך.

הערת אגב: ברור שחישוב מדויק הוא שילד ראשון עולה יותר מילד שני מאחר והחשמל בבית דולק ללא קשר לילד נוסף וכן הביגוד יכול לעבור מילד לילד, ולכן לא נכון לומר כפול שלוש אלא במציאות בסופו של החישוב עלה לאם להאכיל ולהלביש והחזקת המדור בצורה סטנדרטית ופשוטה 3.600 ₪ לחודש.

הצד השני חקר את האשה על הבקשה, ובכל זאת בית הדין השאיר את הפסק הראשון על כנו.

כמובן הגשתי ערעור לגדול ועדיין אין לי פסק דין בנידון.

הבעיה היא שאין נימוקים, אילו היו כותבים בית הדין בדק ויודע שעולה רק 500 ₪ בחודש היה לנו לפחות קצה חוט להבנת הפסק דין.

פגשתי השבוע במבוא בית הדין דיין חשוב הפצרתי בו מאחר ויש לי הרצאה בנושא  תגלה לי את הסוד כיצד בית הדין מחשב/ מעריך את גובה מזונות הילדים.

הדיין ענה לי, שאלתי את הילדים הלכתי חקרתי בדקתי, ולכן החלטנו אב עני 1.000 ₪ אב רגיל  1.200 ₪  מצב משופר  1.500 ₪ , לא כולל חינוך.

שאלתי בכל זאת איך?  לא יודע זה השיעור שלנו הערכה שלנו כך החלטנו.

אני מוכרח להגיד לכם לאחר כל העמודים של פס"ד  אשקלון בשורה אחרונה "והדין בכל זה חוזר לפי ראות עיני הדיין לפי מצבו ומצבה ומנהג אנשי המדינה" (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כתובות פרק ה).

כלומר בית הדין הרבני אומר אני לא מרגיש צורך לעשות חישוב כמה עולה להאכיל ילד ולפסוק כי הכל לפי ראות עיני הדיין.

כך שבסופו שליום אין לנו כל הבנה כיצד מחשבים בית הדין את קביעת המזונות בפסקי הדין.

בתשובה לשאלה: בית הדין הרבני לא פוסק פחות מבית המשפט באותו הרכב קבלתי 2.000 שח לילדה אחת.

בנוסף, בבית המשפט למשפחה ברמת גן השופט גרניט כשפסק כשהלכת בן עמי היה פס"ד מנחה ולכן לחודש לנפש היה 1.250 ₪, שם לזוג היה שלושה או ארבעה ילדים קטני קטנים פחות מגיל 6, בית המשפט פסק בלתי אפשרי שלא לכבד את ההסכם בין ההורים ועל כן  פסק לילד הראשון 880 ₪ לחודש לילד השני 790 ₪ לחודש, לידיעתכם, כאלו סכומים לא היו יוצאים מתחת ידו של הבד"ר לעולם.

כל הבעיה הינה  שהבד"ר כביכול פוסק מהבטן אולם בתכלית אין חילוק בין פסקי הדין לגבי גובה המזונות.

במקרים רגילים יפסוק הבד"ר לילד ראשון לא כולל מדור חינוך ומרכיבים חריגים.

כדוגמא: לגבי פסיכולוג היה לי מקרה שהבד"ר בפתח תקווה פסק 1.100 ₪ לחודש ורק הוצאות הפסיכולוג היו 1.800 ₪ מאחר והבד"ר קמא לא להתחשב בכך ערערתי לגדול וקבלתי פסק דין המחייב את האב בכל ההוצאות.

לכאורה נראה מפסק אשקלון שהבד"ר משכנע לבוא אליו לגבי מזונות עד גיל 6 בגלל דמי טיפול.

פן נוסף של קביעת מזונות קטין, ייצגתי בוררות במזונות תבענו עבור ילדה בת שנה וחצי אצל דיין חשוב בראש הרכב הרב קרליץ ופסק 1.000 ש"ח לא כולל מדור כי גרה אצל הוריה.

מאחר והיה חשוב לי לבוא להרצאה עם איזהו שהוא מידע בנידון ניסיתי את מזלי  והרמתי טלפון לדיין הנ"ל  מבית הדין של הרב קרליץ  וספרתי לו על ההרצאה, ובקשתי ממנו  תגלה לפי מה אתה פוסק, אמר לי בכנות המינימום זה 800 ₪, 1.000 ₪  סביר, לא כולל מדור וחינוך וצרכים מיוחדים.

נושא נוסף בהרצאה הינו בתי דין פרטיים (בד"ץ)

להקדים ולהסביר תחושה שלי למה אני מחליט לייעץ לחד ללכת לבד"ר, ולשניה אני אומר ללכת לבימש"פ  למשל כשאין לאישה הכנסה ואין לי חשש שמא יחייבו אותה בבהמ"ש להתחלק במזונות עם האב.

הטעם כי אנו מתעסקים בתיקים שלמים ולא רק במזונות ועל מנת לא לעמוד אחרי שנתיים כשנגמור את ההליך בבית המשפט ונבוא לבד"ר לחייב בגט, והבעל יאמר בתנאי שהאישה תעביר את כל התיקים מבהמ"ש לבד"ר (מדור, מזונות, וכו') ואז טחנו שנתיים מים, ולכן אני מעריך את הנפשות הפועלות ועל פי זה אני מחליט לייעץ לאשה היכן כדאי לנהל את התיק, מה עוד בית דין לא ייתן לאישה מדור זמני לאישה אם יש תביעות בבית משפט, ושוב אני מדגיש בדרך כלל מדובר על מזונות הנעים בסביבות 1.200 ₪  לילד.

נחזור לבתי דין הפרטיים, יש סעיף 3 לחוק הבוררות: אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאיננו  יכול לשמש לנושא בהסכם בין הצדדים.

החוק קובע שא"א למסור לבורר כל דבר שקובע חפצא  א"א למסור לבורר הוא קובע סטטוס, לכן א"א להגיש גירושין לבורר לא רק כי זה יקבע סטטוס, אלא בעיקר כי יש בד"ר שמוסמך לפסוק בזה ואכיפת הפסק תהיה במחוזי והוא אינו מוסמך בזה, כנ"ל בדיני עבודה, בית הדין לעבודה יכול לשלוח לבוררות,  פינוי דייר מוגן, פרוק חברה, תביעה נגזרת לבעל מניות, פלילי, צו ירושה, מאחר וההסכם הבוררות  לא יכול לשמש כהסכם בין הצדדים ולכן בפסק דין פס"ד המ' (ת"א) 268/88 דלרחים נ' דלרחים, פ"מ תשמ"ט ג 428, 437 א"א לתת משמורת לבורר, כי יש בית משפט מוסמך לזה, והוסיף וחידש כיון שאפשר להגיע להסכם בעניין מזונות אשה והילדים ניתן לתת לבורר את נושאים הנ"ל לבורר, אם לאחר פסק הבורר לא יקיים האב את חלקו אפשר לפנות למחוזי לאישור פסק בורר,

כן לגבי רכוש אפשר לקבל רשות מבית הדין ולאשר זאת במחוזי.

ניהלתי בבד"ר ת"א (אולם ז) הליך על פסק בורר חיצוני מבית דין פרטי ולא היה שם הסכם בוררות כדין שהיה גם בעייתי מבחינתו הצורנית, הבד"ר לא הסכימו להיות ערכאה לערעור על אותו בית דין.

כיון שהגענו למסקנה שמוסמך הבורר לדון יש עוד ערכאה אחת שניתן בה לקיים דיון גם לגבי גיטין, מדובר בבתי דין של הרב קרליץ, לנדוא,  וואזנר, וכדו',  אולם א"א לאכוף את הפסק שניתן כמ"כ ניתן להגיש תביעה למשמורת אולם לא יהיה ניתן לאכוף, לעומת זאת ניתן לדון שם על מזונות וניתן יהיה  לאכוף וכן לגבי הרכוש,

מסופקני מה יהיה בתביעה בענייני כתובה מאחר ולא ניתן ללכת לבית דין צדק כי זה מעמד אישי ויש להם בית דין מיוחד שהינו הבד"ר.

למה יש כאלה שמנסים להביא סכסוכים בין בני זוג לבתי דין פרטים, הסיבה שנראית לי סבירה כי  הם נחלקו על הבד"ר בנושא רכוש, למשל במקרה שאבי האישה השקיע השקעה גדולה ברכוש המשותף בבד"ר פוסקים (בפס"ד זונאבנד תיק מס' 039252234-21-1) ואושר בגדול כדעת המיעוט ( לידיעה, הרב היישריק היה בדעת מיעוט)  אפילו שאבי האשה השקיע את הכסף,  מכיוון שרשום בטאבו על שני בני הזוג כך מחלקים. (שם היה שטר מכר והערת אזהרה)

לעומתם בבתי הדין הפרטיים (הרב קרליץ) יתחשבו במי שהשקיע את הכסף, ובוודאי שיתחשבו מתי היו הנישואין, כמה שנים עברו מאז הנישואין, מספר הילדים,  ולכן טוב להם לדון אצל הרב קרליץ בבני ברק.

למעשה סברת פסקי הדין שחילקו את הרכוש על פי הרשום ולא על פי ההשקעה, מאחר ויש לנו ספק האם זה מתנה על תנאי או לא, הרישום יוצר מוחזקות, טענת קים לי הינה טענה חזקה מאוד בשו"ע חושן משפט, וא"א להוציא ממון בספק, ולכן מי שרשום הוא מוחזק ונשאר בבעלותו.

בבית המשפט המחוזיים פוסקים שהחלוקה הינה על פי הרישום, אני מסופק האם בתי המשפט פסקו כך עוד לפני הבד"ר, כיום ברור לי שבעקבות בתי הדין שקבעו שהרישום הינו מוחזקות כך פוסקים גם בבתי המשפט וכך קבע השופט זמיר.

ראיתי כמו כן פסק דין של השופטת רוטשילד לפני כ-13 שנים שהיא מתלבטת רבות מה  המשמעות של הרישום כשרשום על שניהם, ואחד השקיע יותר מהשני הרי על פי החוק יש לעשות איזון והרי באיזון לא מתחשבים במה שרשום אלא במה שהצטבר במהלך חיי הנישואין,  בסופו של פסק הדין (לא פורסם) קבעה שהרישום קובע שדינו כמתנה ולכן אינו נכנס לאיזון המשאבים בין בני הזוג.

[לגבי פס"ד זונאבנד הרב היישריק נוכח במקום והוסיף כי דעת הרוב לחלק לפי ההשקעה נומקה ב-2 עמודים לעומתה דעת המיעוט לחלק לפי הרישום נומקה ב-7 עמודים, לאחר הערעור בגדול  כל ההרכב בגדול פסק כדעת המיעוט נומקה ב-7 עמודים, לידיעתכם, המקור לפי הרישום היה שנים רבות הקמת המדינה,  עיין שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתקנ"ז ואח"כ מופיע בשו"ת חתם סופר חו"מ סי' קמ"ב, וההיגיון לכך, מי שרושם על שם אחר את רכושו צריך לשלם.]

תשובות לשאלות:

שאלה: יש תיקון בחוק יחסי ממון שיש שיקול דעת אף שצריך לחלק  50% כשיש עילות מיוחדות, למשל אחד מהזוג בגד או אלימות קשה מה עושים בבד"ר?

אני חושב שהחוק לא נתן אפשרות לשנות מהאיזון בגלל בגידה וזה הן לבד"ר והן לבימ"ש כי הבסיס לאיזון הם לצאת מחיי הנישואין בצורה שתאפשר חיים בהמשך הדרך, למשל כושר ההשתכרות וזה מה שהחוק מאפשר.

לשאלתך בבד"ר אני לא מכיר הרבה פסקי דין כמכשיר לעשיית צדק דרך חוק איזון המשאבים אלא במנגנון פיצויי כתובה, הורדת גובה מזונות או העלאת מזונות, כמעט ולא ראיתי פסקי דין בבד"ר על כושר ההשתכרות.

לגבי פסק דין אלייאס נתנו פיצוי לבעל על הסכמתו להתגרש לאחר 13 שנה, ולא מסיבות של עשיית צדק.

מכל הסיבות דלעיל זה הסיבה שיש לשקול הגשת תביעה בבתי הדין הפרטיים לידיעתכם בבתי הדין הנ"ל מנהלים גם אנשים לא דתיים את ישוב סכסוכיהם.

בנוסף, בתי הדין הפרטיים הינם יותר פרקטיים מהירים הם אינם מנמקים הם יעילים ביותר.

כמ"כ כבר שני תיקים העברתי בהסכמה מטעם בתי המשפט לבוררות לבתי הדין הפרטיים.

אולם חייבים בבתי דין אלו על מנת לתת תוקף לפסק הדין להקפיד לחתום על שטר בוררות טרם ההליך בפניהם.

בנוסף, בדיוק כמו שהולכים לבוררות לרואה חשבון אין כל סיבה שלא ילכו לבוררות לבתי דין פרטיים.

הערה נוספת אני לא מכיר דיינים רעים אני מכיר דיינים טועים ודרך אגב גם בתי המשפט יכולים לטעות, הדיינים רוצים לפסוק על פי צדק, יש להם את הראיה שלהם ואת חוש הצדק שלהם.

חוק החשבד"ר, מזונות ילדים ניתן להגיש בתביעת גירושין ובתי המשפט מכרסמים וקבעו שהכוונה רק בהסכמה כי גם הילדים יכולים לקבוע ולכן יש בתי דין שעומדים על לשון החוק ופוסקים ולא מתחשבים בהודעת האם על היותה אפוטרופוס הקטינים ותתבע בשמם בבית המשפט, ויש בתי דין שחושבים מאחר והאמא כביכול תתבע בשם הילדים בבית המשפט חבל על הזמו שאנו נתייחס כיום לתביעה בפני ביה"ד.

הבורר לפי תיקון מס' 2  חייב לנמק את דברו השופט אליקים רובינשטיין לפי חצי שנה בתיק שאני ממנהל בבהמ"ש מתייחס לסעיף סל שהבורר אמור לפסוק לפי הצדק, ועל כן פסק הדין חייב להיות מנומק מאחר וא"א להתעלם מהדין המהותי ולפי סעיף 2 לחוק נוגעים כרגע  בהלכת בן עמי וחייבים לנמק, אחרת פסק הדין לא יאושר בבית המשפט.

לגבי קביעת בורר לפני הנישואין, אפשר לקבוע מה הם הדברים שעליהם נלך לבורר במקרה של סכסוך כמובן זה לא יתפוס לגבי מזונות ילדים כי אינם בעולם ותועיל למזונות האישה ולגבי רכוש.

לגבי בורר עקרונית יש שתי אפשרויות או הסכם חתום כולל חתימה על זהות הבוררים, לחילופין צד אחד תובע את השני ואז אם הצד השני מסכים וחותם על הבוררות מתחיל ההליך אולם צריך לבדוק טוב מה יקרה אם בסופו של יום הצד השני יסרב לקיים מאחר וגירושין לא ניתן לאכוף במחוזי.

בעבר היה אפשר לאשר הסכם גירושין מבתי דין פרטיים בבד"ר כיום יש הקפאה של הנושא.

כתבות אחרות

תגובות

כל התגובות