מדור אקטואליה במשפחה

משיעורו של הגר"ע שחר שליט"א - תקנת שו"ם: הסכם ממון לפני נישואין, הכרחי או מיותר?

תקציר:
הרה"ג עידו שחר בשיעור בנושא- עריכת הסכם ממון בין שני בני זוג לפני הנישואין ב"זיווג שני" נפוצה מאוד ואף מתבקשת כשכל אחד מבני הזוג מגיע לחתונה עם נכסים משלו. במאמר שלפנינו נבאר מהו הטעם לערוך הסכם ממוני בנישואין ב"זיווג שני" וכיצד עורכים אותו בצורה שתועיל ע"פ דיני התורה. במקרים רבים, כאשר זוג נישא בנישואין ב"זיווג שני" כל אחד מבני הזוג מביא עמו נכסים משלו [דירה שדר בה עם בן זוגו הראשון וכד'] ולעיתים יש לכל אחד צאצאים מנשואיו הראשונים והוא מעוניין שדווקא הם יירשו את ממונו, ולא בן זוגו ב"זיווג שני" או צאצאיו של בן הזוג.
משיעורו של הגר"ע שחר שליט"א - תקנת שו"ם: הסכם ממון לפני נישואין, הכרחי או מיותר?
א ניסן | 28.03.2017

עריכת הסכם ממון בין שני בני זוג לפני הנישואין ב"זיווג שני" נפוצה מאוד ואף מתבקשת כשכל אחד מבני הזוג מגיע לחתונה עם נכסים משלו. במאמר שלפנינו נבאר מהו הטעם לערוך הסכם ממוני בנישואין ב"זיווג שני" וכיצד עורכים אותו בצורה שתועיל ע"פ דיני התורה.


במקרים רבים, כאשר זוג נישא בנישואין ב"זיווג שני" כל אחד מבני הזוג מביא עמו נכסים משלו [דירה שדר בה עם בן זוגו הראשון וכד'] ולעיתים יש לכל אחד צאצאים מנשואיו הראשונים והוא מעוניין שדווקא הם יירשו את ממונו, ולא בן זוגו ב"זיווג שני" או צאצאיו של בן הזוג.

והנה חשש זה קיים דווקא לגבי האשה הנישאת ולא לגבי הבעל, שהרי במשנה בבבא בתרא בדף קח מבואר שהבעל יורש את אשתו ואף קודם לשאר יורשיה [ונחלקו הראשונים אם ירושת הבעל את אשתו היא מן התורה או רק מדרבנן: לדעת הרמב"ם (פרק א מנחלות הלכה ח) ירושת הבעל את אשתו היא מדברי סופרים, ואילו לדעת הראב"ד (שם) והרשב"א (ב"ב בדף קיב). יורש מדאורייתא], וכן פסק השו"ע באבן העזר בסי' צ בסעיף א: "הבעל יורש את אשתו בין בנכסי מילוג ובין בנכסי צאן ברזל", והוסיף בסי' נז בסעיף א: "הבעל קודם לכל אדם בירושת אשתו", אולם האשה לפי דיני התורה אינה יורשת כלל את בעלה, ואף כשלא הניח ילדים אחריו אין אשתו יורשת אותו אלא משפחת בית אביו, על פי דיני הקדימה וסדר הנחלות המבוארים בב"ב בפרק שמיני, ובחושן משפט בסי' רעו.

וכבר נתקנה תקנה קדומה בתקופת הראשונים, במקרה שאבי הכלה התחייב ממון לצורך הנישואין [נדוניא] ונפטרה הכלה בתוך שנה הראשונה שלא יירש הבעל את הנדוניא אלא תחזור לאבי הכלה.
ואלו דברי התוספות בכתובות בדף מז: [ד"ה הראשון]: "הורה ר"ת [רבינו תם] הלכה למעשה בחתן אחד שמתה אשתו והיה אבי הכלה מוחזק בנדוניא [שהתחייב לחתן להכניס לו] שלא זכה בעל, ועוד תיקן...שאפילו הבעל מוחזק שיחזיר אם מתה בתוך שנה ראשונה", אולם התוספות והוסיף שר"ת חזר בו בסוף ימיו מאותה תקנה.
והנה אע"פ שר"ת חזר בו מהתקנה כבר נתקבלה תקנה זו בהרבה קהילות, ועוד הוסיפו שאף אם נפטרה האשה בשנה השנייה שלאחר הנישואין לא ירש הבעל את כל נכסיה אלא מחצית הנכסים יחזרו לבית אביה בשנה, והתפרסמה בשם תקנת שו"ם [ר"ת של קהילות שפרייא, וורמיזא, מגנצא], וכן הובא ברמ"א [אבן העזר סי' נג בסעיף ג]: "עוד תיקנו ר"ת וחכמי צרפת שאף אם כבר נתן האב הנדוניא אם מתה האשה תוך שנה ראשונה בלא זרע קיימא חוזר הכל לאב או ליורשי המת, ויש אומרים עוד דאף בשנה שנייה יחזירו חצי הנדוניא, וכן המנהג פשוט במדינות אלו שנוהגין בזה כתקנת קהילות שו"ם".

וכתבו "החלקת מחוקק" [שם ס"קיז] ו"הבית שמואל" [ס"קטז] שמכיוון שהרמ"א כתב שהמנהג הפשוט במדינות הוא כתקנת שו"ם אזי אף אם לא הוזכר בכתב התנאים שבין בני הזוג שינהגו כמנהג תקנת שו"ם המנהג מחייב מפני שמן הסתם התחייבו על דעת המנהג הנפוץ.

עוד הוסיפו הקהילות הקדושות והרחיבו תקנה זו, וכתב ה"פתחי תשובה" [שם ס"ק יד] שמנהג מדינתו כפי שתיקנו בקהילת "סלוצק", שאם נפטרה האשה עד שלוש שנים מהנישואין ולא השאירה זרע יחזרו נכסיה לבית אביה, ואם נפטרה בתוך חמש שנים תחזור מחצית הנדוניא!
ומכל דבריהם עולה בברור שלעיתים אין זה מן היושר שהבעל יירש את אשתו אלא תיקנו שיחזרו הנכסים לבית אביה.

אולם השו"ע לא הזכיר תקנה זו כלל, ובשו"ת "שואל ונשאל" [הובא באוצר הפוסקים סי' נג ס"ק לה] כתב שתקנת שו"ם לא נתקבלה בין קהילות הספרדים.
והנה גם לנוהגים כתקנת קהילות שו"ם כתב הרמ"א [סי' קיח סעיף יט] שהתקנה נתקנה רק כשהאב או אחרים ממשפחת הכלה הכניסו את הנדוניא, אבל כשהאשה בעצמה נתנה את הנדוניא לא תיקנו תקנה זו כלל, והטעם הוא שדווקא כאשר משפחת הכלה הכניסה נדוניא והכלה נפטרה יש עגמת נפש "ותם לריק כוחכם", ולא כשהאשה עצמה הכניסה את הנכסים.

ולכן במקרה שאשה עומדת להינשא בזיווג שני ומכניסה נכסים משלה לבעלה לכל הדעות לא קיימת תקנת שו"ם. אם יש לה צאצאים והיא מבקשת שצאצאיה יירשוה ולא צאצאיו של בעלה ב"זיווג שני" יש ברצונה מן היושר, ויש לדאוג שלרצונה יהיה תוקף הלכתי.

העצה המועילה היא לנהוג ע"פ המבואר בשו"ע באבן העזר בסי' צב שלאחר האירוסין ולפני החופה יסלק החתן את עצמו מנכסי הכלה ואף יסלק את עצמו מזכות ירושתה, וע"י סילוק זה שוב לא תהיה לבעל כל זכות בנכסי האשה משעת הסילוק ואף לאחר הנישואין, וז"ל השו"ע שם בסעיף א: "הכותב או האומר לאשתו בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסיך אם מכרה או נתנה קיים", ובסעיף ז הוסיף וכתב: "התנה עימה שלא יירשנה הרי זה לא יירשנה... במה דברים אמורים שהתנה עימה קודם שתינשא בעודה ארוסה [ולפני האירוסין לא מועיל] אבל אם התנה עמה אחר שנישאת - תנאו בטל ויירשנה".
[ולגבי זיווג ראשון לא הרחבנו את היריעה מפני שבקהילות האשכנזים התקבלה תקנת שו"ם, ועוד שבמקרים רבים בני הזוג ב"זיווג ראשון" אינם מכניסים נכסים מרובים אלא "מתחילים את החיים" ביחד, ולכן ע"פ רוב אין צורך בעריכת הסכם מיוחד, ובמקרים חריגים יש להתייעץ עם מורה הוראה].

כתבות אחרות

לקראת התכנית להכשרת מגשרים - התמחות במשפחה. תוכנית ייחודית למשפטנים תורניים.

לקראת התכנית להכשרת מגשרים - התמחות במשפחה. תוכנית ייחודית למשפטנים תורניים.

גישור הינו דרך מקובלת לפתרון ויישוב סכסוכים. הגישור החל בישראל כגישה אלטרנטיבית באמצע שנות השמונים והפך ללגיטימי ומוכר יותר, לאחר שמערכת בתי המשפט בארץ החלה להיעזר בו והוא הוסדר בחוק בשנות התשעים. בשנים האחרונות הליך הגישור הפך לדרך הטובה ביותר בפתרון סכסוכים בין זוגות מתגרשים.
תכנית להכשרת מגשרים - התמחות במשפחה  תוכנית ייחודית למשפטנים

תכנית להכשרת מגשרים - התמחות במשפחה תוכנית ייחודית למשפטנים

הקורס מיועד לדיינים, עורכי דין, טוענים רבניים, וכן לסטודנטים למשפטים ולמשפט העברי. תעודת "מגשר משפטי" כ-מגשר כללי ומגשר לענייני גירושין – תוענק למסיימים בהצלחה, מטעם מכון שוה"ם ומרכז י.נ.ר , וחברת CMS המוכרת ע"י ועדת גדות שע"י הנהלת בתי המשפט - משרד המשפטים.
תוכנית להכשרת

תוכנית להכשרת "טוענים רבניים" - פתיחת מחזור חדש.

השבוע נפתח מחזור חדש להכשרת טוענים רבניים ב"שערי הלכה ומשפט". לאחר מחזור מוצלח והגשת כ-40 תלמידים למבחן תקנות הדיון והחוקים בהנהלת בתי הדין הרבניים. וסיום יחידת אבה"ע א' לקראת המבחן הקרוב. השבוע פותחים מחזור חדש שיחל בלימוד חלק אבה"ע ב'. מעבר ללמידת החומר המתבקש מהנהלת בתי הדין, משקיעים רבות ב"שערי הלכה ומשפט" על הכנה יסודית והכשרה מעמיקה לתלמידים שיהוו כטוענים רבניים ויכהנו בפועל בהצלחה רבה.
שיעור כללי בהיכל ביהמ

שיעור כללי בהיכל ביהמ"ד "שערי הלכה ומשפט" מהרה"ג אריה צבי רוטנברג שליט"א

היום ימסר שיעור כללי בהיכל ביהמ"ד "שערי הלכה ומשפט" במסגרת לימוד חו"מ לדיינים וטו"ר. עשרות הרבנים והאברכים החשובים החובשים את ביהמ"ד ישתתפו בשיעור החשוב שיימסר ע"י הרה"ג אריה צבי רוטנברג שליט"א. רב דקהילת גור בבית שמש, ודיין בביה"ד הישר והטוב.
43 הוכשרו במכון 'שערי הלכה ומשפט' לשמש כבוררים כהלכה

43 הוכשרו במכון 'שערי הלכה ומשפט' לשמש כבוררים כהלכה

במהלך לימודיהם קיבלו התלמידים כלים לימודיים ומעשיים ברמה גבוהה, אשר יסייעו להם במסגרת עבודתם – כדיינים, כטוענים רבניים, וכמשפטנים שומרי תורה ומצוות לאחר לימודים אינטנסיביים והרצאות של בכירי הרבנים והדיינים, סיימו השבוע בהצלחה 43 תלמידים את קורס "בוררות כהלכה" במכון 'שערי הלכה ומשפט'. קורס "בוררות כהלכה" כלל בתוכו את לימוד סדרי הדין בבית הדין הרבני ונמשך ארבעה חודשים של לימוד אינטנסיבי ומעמיק.השיעורים כללו גם את הפן המעשי הפרקטי ונערכו סימולציות בכיתה. בין 43 התלמידים נכללו דיינים המכהנים בבתי דין פרטיים, טוענים רבניים, משפטנים ועו"ד שומרי תורה ומצוות וכן מתלמדים ומתמחים בתחום המשפטי תורני.
סיוע משפטי הלכתי בענייני בתי הדין הרבניים

סיוע משפטי הלכתי בענייני בתי הדין הרבניים

פניות רבות לקו הסיוע ההלכתי – משפטי שמפעיל 'שערי הלכה ומשפט' לתועלת המשפחות בישראל. בקו מעניקים בהתנדבות טוענים רבנים ואנשי מקצוע סיוע והכוונה מקצועית בהליכים אל מול בתי הדין הרבניים
הרה

הרה"ג יצחק אושינסקי שליט"א – אב"ד חיפה. שיעור בנושא: בדיקת פוליגרף בראי ההלכה.

בדיקת פוליגרף: האם על פי ההלכה תוצאות הבדיקה תקפות לשם הרשעת אדם בדין או לכל השפעה אחרת?
שיעורו החשוב של הרה

שיעורו החשוב של הרה"ג דוד לאו שליט"א ללומדי דיינות וטו"ר ב"שערי הלכה ומשפט"

תלמידי 'שערי הלכה ומשפט' שעמלים בלימוד לקראת הכשרתם לדיינות וטו"ר זכו באחרונה לביקור מרומם של הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו שמסר שיעור לתלמידי מסלול לימודי הדיינות בביהמ"ד "שערי הלכה ומשפט" בירושלים.
דבר היו

דבר היו"ר טו"ר הרב יעקב קלמן לרגל סיום כנס הדיינים חורף תשע"ז

בשבוע שחלף התקיים כנס הדיינים השנתי, בכנס זה העולו נושאים בוערים שעל סדר היום בבתי הדין הרבניים, מטרת כינוס זה בפרט וכינוסים מסוג זה בכלל עניינם עריכת חשבון נפש מפורט על העבר ובניית תכנית עבודה לעתיד.

תגובות

כל התגובות